החלטה בתיק ת"א 3150-07-12

1.         התובע הגיש תביעה לרשלנות מקצועית כנגד הנתבע, אשר ייצג אותו כעו"ד.

טענות הצדדים

2.         בפתח ההליך, הגיש הנתבע בקשה לעיכוב הליכים מכוח הסכם בוררות ועל פי סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק הבוררות"), וכן מכוח הדוקטרינה של "עניין תלוי ועומד".

            הנתבע טוען כי התובע הסתיר מבית המשפט את העובדה שהסכם שכר טרחה שנחתם בין התובע לנתבע, קובע כי כל מחלוקת בין הצדדים תוכרע על ידי בורר, שימונה על ידי יו"ר ועד מחוז מרכז של לשכת עורכי הדין.

            הנתבע טוען כי התובע העלים את העובדה שזומן להליך בוררות, ויום לפני ישיבת הבוררות הראשונה, הגיש בחוסר תום לב את התביעה דנן.

            לטענת הנתבע התובע הסכים להליך הבוררות, ועל כן, עליו להעלות את מלוא טענותיו במסגרת הליך זה, והתביעה דנן הוגשה ממניעים זרים.

            הנתבע טוען כי על פי סעיף 5 ג' לחוק הבוררות, בית המשפט רשאי שלא  לעכב את ההליכים, על אף קיומו של הסכם הבוררות, רק "אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא ידון בבוררות".

            במקרה דנן, לטענת הנתבע, אין כל טעם מיוחד שהסכסוך לא ידון בבוררות, אלא שכל הטעמים מחייבים כי המחלוקות תוכרענה בבוררות, עליה הסכימו הצדדים, ושכבר החלה להתנהל.

            טענה נוספת שהעלה הנתבע, הינה עיכוב הליכים מחמת הליכי הבוררות שכבר החלו להתנהל, בבחינת "הליך תלוי ועומד" .

3.         התובע הגיש תגובתו לבקשה, וטען כי טענות הנתבע נדחו בהחלטת הבורר, אשר קבעה כי על הנתבע למחוק מכתב תביעתו את טענותיו הנוגעות לתביעת לשון הרע ולערעור.

            לטענת התובע, הסכומים בתובענה דנן נובעים, רובם ככולם, מתביעת לשון הרע, ועל כן, לא תינתן כל הכרעה בבוררות בשאלה זו, ולכן, אין מקום לעיכוב הליכים.

            התובע טוען כי לא יהיה בהליך הבוררות כדי למצות את בירור כל המחלוקות, ועל כן, אין טעם בקיום הליך הבוררות, ובכל מקרה, הדיון יתקיים בפני בית המשפט.

            לטענת התובע, מאחר ואין טעם לפצל את הדיון, הרי שהבוררות היא זו שצריכה להתבטל.

            התובע טוען כי ההליך בבית המשפט נפתח בטרם נפתח הליך הבוררות, ועל פי ההלכה הפסוקה, אין לדון בפני בורר בטענות שנוגעות לרשלנות מקצועית של עו"ד או בטענות כנגד שמו הטוב, והבוררות איננה הפורום המתאים לדיון כזה.

4.         הנתבע הגיש תשובתו לתגובה, וטען כי אין מדובר בבקשה לעיכוב הליכים לאור תניית בוררות, אלא בשל העובדה שההליך בין הצדדים תלוי ועומד להכרעה בפני הבורר.

            על כן, לטענת הנתבע, מאחר ומדובר ב"הליך תלוי ועומד", יש לעכב את ההליך בפני בית המשפט.

            עוד טוען הנתבע כי הליך הבוררות המתנהל, צפוי להיות מהיר ולהימשך זמן קצר, ולא ייתכן כי מחלוקת אחת תידון בשני מקומות ותוכרע בשני פסקי דין.

דיון והכרעה

5.         סעיף 5 (א) לחוק הבוררות קובע: